בגני השמש, אנו מטפחים ומעודדים את הכוחות הפועלים בילד, כוחות של רצון ועשייה. אנו מאמינים כי טיפוח כוחות אלו הוא יצירת בסיס איתן ליכולות שיתפתחו בו בהמשך חייו. את טיפוח היכולות השכליות נביא דרך הנוכחות של תהליכים שלמים, מזרע החיטה ועד ללחם, מצמר הכבשה ועד לשטיח... מתוך אמונה שהעשייה בגיל הצעיר מהווה בסיס ליכולות הקוגניטיביות שיבשילו בילד בשלב מאוחר יותר של חייו באופן טבעי. נדאג שילדי הגן ישחקו, יעבדו ויפתחו את כוחות החשיבה באופן עקיף דרך הגוף, דרך התנועה, החושים והדמיון. כמו כן אנו רואים חשיבות רבה לכישורי חיים אותם ירכוש הילד תוך כדי ההתנהלות בגן, תפקודו, עצמאותו והמשחק עם הילדים, ומתוך התבוננות בכל אלה, נוכל ללמוד היכן ובמה לחזק אותו.

בגנים, נעניק סביבה פיזית ונפשית בריאה, הרמונית ואסטטית לילד בגיל הרך, סביבה שתהיה ראויה לחיקוי. (מתודה פדגוגית זו מבוססת על נטייתם הטבעית של ילדינו לחקות את המבוגרים שסביבתם). סביבה שמנסה להוות בית לילד, בשעות שהותו בגן כאשר הילד שותף מלא לתפקודו של "בית" זה. הפעילויות השונות בגן, כוללות פעילויות תכליתיות לקיומנו בעולם, כמו בישול, אפיה, סדר וניקיון, עבודת גינה, אומנות וכו'. פעילויות אלו מקנות ביטחון בעולמו ויוצרות בסיס איתן לכישורי למידה עתידיים ומכשירות את הקרקע לפיתוח יכולות רגשיות, חברתיות ואינטלקטואליות עם התבגרותו. עוד נטפח את היצירתיות האישית של כל ילד ונאפשר לו להבין את העולם על ידי עשייה, ניסיון וחוויה ולא על ידי הסברים, לדוגמא: בזמן החצר כאשר נשחק בחול ומים, ילד שינסה להעביר מים ממקום למקום בתוך כלי ויעשה זאת בעזרת מסננת, יחווה את האתגר במשימה וימצא את הפתרון בעצמו.

החיים בגן מתנהלים על פי ריתמוס וסדר יום קבוע. ישנו הריתמוס היומי, הריתמוס השבועי והריתמוס השנתי. לכל יום מימות השבוע ישנה פעילות המייחדת אותו וכן, את המזון המוגש ביום זה. הריתמוס השנתי מביא עמו את עונות השנה והחגים. לריתמוס קבוע חשיבות גדולה עבור כולנו ועבור הילד הצעיר, הוא קיומי ועוזר לו להרגיש בטוח בעולם. עצם הידיעה שהשמש תזרח כל בוקר מחדש, מאפשרת לנו לקיים שיגרה בטוחה. תחושת הביטחון בעולם מסביב מאפשרת לילד להיות פנוי לעיסוקיו, הוא רגוע ובוטח בסביבתו ולכן יכול לשקוע לתוך עולם הדמיון והמשחק, לעסוק בפיתוח קשרים ויכולות חברתיות, לפתח יכולות פיזיות ולגדול, ומתוך כך להיות מוכן לשינויים. סדר היום בגן בנוי כנשימה, ויש בו מעברים קבועים בין חוץ ופנים, בין פעילויות חופשיות ומשוחררות ובין התכנסות אסופה ושקטה יותר.

המשחק החופשי

המשחק מהווה עבור הילד מה שעבורנו המבוגרים מהווה "עבודה". הצעצועים, בהקשר זה, הם עבור הילד "כלי עבודה". הצעצועים בגן ברובם גולמיים ודורשים מהילד להפעיל דמיון ויצירתיות על מנת להפוך אותם לכלי משחק. פרגודים מעץ יכולים להיות בית, דופן אוניה, מאורה לחפרפרת, ארמון לנסיכות או כל דבר שיחליט הילד. פעילות זו דורשת מהילד להיות פעיל פיזית וליצור את סביבת המרחב שלו תוך תנועה ושיתוף עם חבריו למסע. ההבדל בין צעצועים גולמיים למשחקי קופסא מעוצבים או צעצועים בעלי תכלית אחת כגון אוטו שהוא כבאית-הוא, בין היתר, בכך שצעצועים בעלי תכלית מסוימת מכתיבים במידה רבה את צורת המשחק.

ככל שהצעצוע יהיה פחות מעוצב וארכיטיפי יותר, כך הוא מותיר יותר אפשרויות לדמיונו של הילד. דוגמא נפלאה לכך יש בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך": "שלושה, ארבעה גביעי ביצים ריקים יכלו להיות אצלי מערכת ביצורים, או להק צוללות... חופן של קיסמים, שני סבונים, שלוש מברשות שיניים ושפופרת מעוכה.. כל אלה יכלו להספיק לי בשפע ליום שלם של מלחמות, מסעות, מפעלי בנייה עצומים והרפתקאות מופלגות שבהן הייתי לסירוגין רום מעלתי, ועבד של רום מעלתי, וצייד, וניצוד ונאשם ומגיד עתידות ושופט ויורד ים ומהנדס...."

המשחק הוא הדרך של הילד לבטא את רגשותיו, בו הוא מיישם יידע וכישורים שהוא כבר רכש ויודע על העולם שסביבו. זה המקום בו הילד משקף ומביא את המציאות כפי שהוא חש ומבין אותה. משחק הוא גם המקום בו הילד רוכש את כישוריו החברתיים, לומד כללי התנהגות חברתיים: כיצד לשתף פעולה, מתי לוותר, להתפשר, להתעקש, וכולי.. המשחק בשביעון זה מביא לידי ביטוי את ההתמסרות והרצינות של עבודת הילד, הוא כל כולו חדור בתוך הפעילות. זהו אחד הביטויים המובהקים ביותר לדרך שבה הילד שרוי באחדות עם העולם ואינו חווה את עצמו כישות עצמאית המסתכלת על העולם מבחוץ. הילד במשחק הוא הדבר עצמו, הוא הכלבלב הקטן, הוא האמא שמכינה אוכל, או נהג הרכבת וכד'.

הפעילות היומית בשולחן העבודה

לכל יום הפעילות המיוחדת לו בשולחן העבודה. הפעילויות הינן בעלות תכלית ומשמעות לילד, כמו למשל: אפייה, חיתוך פירות וירקות אותם נאכל בארוחות, הכנת טחינה, תפירה, ציור בגירים, ציור בצבעי מים, כיור בפלסטלינה ועוד.. הילדים מצטרפים לשולחן העבודה מבחירתם החופשית או מתוך הזמנה של הגננת .

דרך המלאכות השונות ועבודות הבית לומד הילד את תהליכי החיים. לדוגמא: מזריעת החיטה, דרך הקציר ועד לטחינת הגרעינים לקמח ואפיית הלחם. או ממעקב אחרי הפרי שצומח על העץ, דרך הקטיף ועד להכנת הריבה. הילד מעורב בעשייה משותפת התורמת לכלל הקבוצה, ולא רק לעצמו לתועלתו הבלעדית.
לכבוד החגים תהינה פעילויות המיוחדות לחג, והן יהיו שונות מהפעילויות השגרתיות.

המעגל

המעגל הוא מפגש הבוקר בין כל הילדים ואנשי הצוות, בדרך זו, אנו פוגשים את עונות השנה, החגים, הטבע, בעלי המלאכה השונים, בעלי החיים ועוד.

המעגל הוא זמן של התכנסות בו הילד נדרש לאיסוף שקט ולקשב ועם זאת, לשיתוף פעולה אקטיבי. במעגל אנו מביאים לילד את תמונת העולם בו הוא חי, וממחישים זאת בצורה חיה – דרך המילה, התנועה והחוויה. אנו מזמינים את הילד לקחת חלק בעשייה זו דרך חיקוי, באמצעות שירים ודקלומים הנארגים יחד לסיפור. אנחנו, הגננות, מניעות את הסיפור, על פי הדמויות שבו. הולכות, קופצות, מדלגות במרחב והילדים מחקים ונעים יחד איתנו, חיים את הסיפור בדמיונם והופכים בעצמם לדמויות.

המעגל נמשך כשלושה שבועות, במהלכם אנו חוזרים על הסיפור, הדקלומים והשירים. הסיפור מתפתח ואט – אט אנו אורגים אלמנטים חדשים אל תוכו. אנו שואפים להביא אל המעגל שמחה, קלות, חיות וחדוות עשייה.

מכיוון שיסוד החיקוי פועל בצורה כה עמוקה על נפש הילד אנו מקדישים תשומת לב רבה לדרך בה אנו פועלים ונעים בגן, לצורה ולסגנון בהם אנו מדברים, לסוג הפעילות אותה אנו עושים ולהלך הנפש בו אנו נמצאים.

פעם בשבוע, במקום מעגל בוקר, יהיה מעגל אוריתמיה (אומנות התנועה מתוך האנתרופוסופיה) אותו תנחה אוריתמיסטית מקצועית.

ארוחות

בגן ארוחות משותפות. לפני הארוחה אנו נוהגים לברך ולהודות לאיכר שעמל, לגשם, לשמש ולאלוהים, שהם חלק מהבריאה והשפע שעל שולחננו. יש משמעות ושמחה באכילה המשותפת, בייחוד לאחר שהיינו שותפים להכנתה.

החצר - יציאה החוצה

המשחק בחצר הוא זמן של יציאה החוצה. השהות בחצר היא זמן להתנסות דרך החושים במשחקי מים חול ובוץ, הפעלת הגוף, טיפוס, קפיצות, שיווי משקל בהליכה על קורות ועוד. פעילויות נוספות בחצר הן עבודה בגינה - זריעה, שתילה, עידור וגירוף, עבודה בנגרות וטיפוח החצר. אנו משתדלים לצאת כמעט בכל מזג אויר, על מנת לאפשר לילדים לחוות את השינויים בעונות השנה וליהנות מהם.

הסיפור

הסיפור מסופר בע"פ על ידי הגננות לתקופה של שבועיים- שלושה. אנחנו משתדלות לספר את הסיפור או האגדה בעל פה על מנת להעביר חוויה עד כמה שיותר חיה, אנושית וקרובה. הסיפור מסופר ללא שימוש בספר או בתמונות, באופן זה יש לילד אפשרות לדמיין וליצור בתוכו תמונות חיות, מלאות דמיון. החזרה במשך תקופה על אותו סיפור מאפשרת לילד לחיות כל פעם מחדש את אותה תמונה לעומק מבלי להידרש לחשיבה אינטלקטואלית, אלא מתוך חוויה פנימית.

הטיול

בתוך הריתמוס השבועי אנחנו יוצאים לטיול פעם בשבוע, ביום קבוע. נלך במסלול קבוע למקום קבוע כך נוכל להבחין בכל שבוע מחדש בשינויים החלים באותו המקום, מזג אוויר, פריחה בעונות המסוימות, בנייה שמתקדמת, בעלי חיים וכו'.

חגים וחגיגות

נחגוג ימי הולדת וחגים. בחלק מהחגים נפגש אחר הצהריים, כל משפחות הגן. במהלך השנה מתקיימים ירידים משותפים עם קהילת הגנים ולעיתים גם עם קהילת בית הספר.

הבחירה בחינוך וולדורף

כמה מילים על הבחירה. כהורים מחנכים ובכלל כבני אדם בעולם, אנחנו מוצאים את עצמנו המון פעמים בחיים, בסיטואציה של בחירה בין אפשרויות. לעיתים נבחר משיקולים אישיים לעיתים מערכתיים, שכליים או רגשיים, אינטואיטיביים, ולפעמים אם לא נבחר ונתמהמה, החיים יבחרו בשבילנו...

כהורים, אנחנו בוחרים את האופן בו נרצה לחנך את ילדינו ובאיזו מידה נרצה לחשוף אותם לעולם. לעיתים נעטוף יותר, (אולי יתר על המידה..) נגונן, "נלביש במספר שכבות" ולעיתים נעטוף פחות וניתן לילד להתמודד עם הגירויים שבאים מבחוץ, (כהורים אנו מתמודדים עם שאלות קטנות וגדולות: מתי הילד ילך לישון? באיזה מזון נכון להזין אותו (אוכל, תכנים)? מה מידת העצמאות שנאפשר לו ובאילו דברים להחליט עבורו? אנחנו כל הזמן עומדים בפני דילמות מסוג זה ולכל בחירה שלנו, בין אם נעשתה בצורה מודעת ובין או לא, יש השלכות. גם האפשרות לא לבחור היא בחירה וגם לה יש תוצאות. ההורה בוחר כל הזמן עבור הילד שלו וזוהי חלק מהאחריות שלנו כהורים

היום, רגע לפני שאתם בוחרים את המסגרת החינוכית לילדכם, אנחנו מזמינים אתכם לבדוק מה מנחה אתכם בבחירות שאתם עושים? מדוע בחרתם במסגרת חינוכית זו? מה הן הציפיות והחששות שלכם? האם אתם מכירים את הקווים המנחים של חינוך וולדורף? כמה אתם מרגישים שאתם מובילים בבחירות שלכם ועד כמה התנאים מבחוץ מנחים את הבחירה. מתוך אלה, מה אתם מחפשים עבור ילדכם במסגרת החינוכית? אתם אלה שמכירים את ילדכם הכי טוב, אתם יודעים מה נכון לו ומה נכון לכם כהורים וכמשפחה.

המסגרת שלנו מאוד ברורה, לא שרירותית ומאוד מכוונת, ומאחוריה תפיסת עולם אשר בין היתר מאמינה בכך, שהילד חווה את העולם כמקום שלם. כלומר, כאחד עם העולם, הוא והעולם אחד הם.

אנחנו מאמינים שילד צריך לחוות כמה שיותר הרמוניה בין הדמויות המחנכות שלו על מנת להרגיש בטוח ומוגן. פער גדול מידי בין מה שקורה בבית לבין מה שקורה במסגרת החינוכית, מבלבל ומזיק לילד. דרך החינוך האנתרופוסופית מזמינה את ההורים למסע משותף עם ילדיהם כמשפחה.

למידע נוסף על חינוך וולדורף: www.antro.co.il